ביטול הרשעתו של רו"ח גולדברג אשר הטריד מילולית ומינית מזכירותיו

ביהמ"ש הזמין את הצדדים בקריאה טלפונית מהבוקר, על מנת להשמיע את ההחלטה היום, למרות ששימועה נקבע למחר. מכיוון שמחר, יום ד' בשבוע, שירות המבחן לא מופיע בפני ונראה לי כי רק בשל שגגה נקבע תאריך, מצאתי לנכון להקריא את ההחלטה בנוכחות נציג שירות המבחן.

דוד גולדברג, יליד 1956 (להלן: " הנאשם") הורשע לאחר ניהול הוכחות שבמהלך מאי- יוני וספטמבר 2004, הטריד מילולית מינית שתיים ממזכירותיו, עבירה לפי סעיף 3(א)(6)(ג) יחד עם  5(א), לחוק מניעת הטרדה מינית, תשנ"ח- 1998 (להלן": " החוק"). הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת דין מפורטת שיצאה מלפני ב- 11.06.07, ואין צורך לחזור.

מיד לאחר מתן הכרעת הדין, עתרו הנאשם ובא כוחו, עו"ד מקרין (להלן: " הסנגור") לעשות שימוש בסמכות שבסעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982 (להלן: " חסד"פ") ולבטל את ההרשעה. בהסכמת התביעה, הופנה הנאשם לשירות המבחן, שהתבקש להכין תסקיר בו תיבחנה השפעת הרשעה בפלילים על עתידו של הנאשם והאפשרות לבטלה, בהתחשב במכלול נסיבותיו האישיות.

שירות המבחן - הגיש בפני שני תסקירים. התסקיר הראשון מתאריך 13.01.08, נדרש לעברו הנקי של הנאשם, השכלתו האקדמית (תואר ראשון בראיית חשבון ותואר שני במינהל עסקים. הנאשם, רואה חשבון פעיל, מכהן כסגן נשיא לשכת רואה חשבון, מרצה במספר מוסדות אקדמאיים, ניהל בעבר משרד עצמאי, אותו סגר לאחרונה עם הצטרפותו כשותף במשרד גדול. שירות המבחן הרחיב בתיאור ילדותו והתבגרותו של הנאשם בבית הורים ניצולי שואה שהשפיעו על עיצוב אישיותו הנוקשה והשרישו בו שאיפה בלתי מתפשרת למצוינות.

התסקיר מתואר תהליך בניית אמון בין הנאשם לשירות המבחן. הקשר שנוצר איפשר לבחון בחינה מעמיקה את אופן התנהגותו של הנאשם, לרבות עמדותיו כלפי נשים ובמיוחד כלפי הנשים שהעסיק במשרדו.

לדעת השירות, התלונות נשוא כתב האישום, פרסום העמדתו לדין והרשעתו, השפיעו על הנאשם, פגעו בו והביאו אותו להתגייס להליך טיפולי תוך נכונות כנה לעריכת שינוי. הנאשם הגיע לשיחות ושיתף פעולה באופן מלא. השירות מדגיש שאת מחויבותו של הנאשם להליך הטיפולי ורצונו האמיתי בשינוי, מוכיחה פנייתו מיוזמתו, לפסיכולוגית קלינית-רפואית, ד"ר נועה ברק, שערכה חוות דעת כתובה. הטיפול הביא את הנאשם לתובנה, שעל רקע דרישותיו למצוינות מעצמו ומאחרים (והמתלוננות בכלל זה), לא הצליח לשלוט בכעסים, התנהג באופן פוגע לכפופים לו וכנראה שגם אמר למתלוננות דברים המתייחסים למיניותן, עליהם  הביע חרטה וצער.

שירות המבחן מתרשם, שהעבירות חריגות להתנהגותו של הנאשם בתחום המיני. ד"ר ברק מעריכה שהטיפול יעזור לנאשם למצוא את האיזון הדרוש בין כוחותיו וכישוריו הרבים לחולשותיו וקשייו האישיותיים. 

שירות המבחן לא צופה מסוכנות להישנות העבירות לנוכח הלקחים שהנאשם הפיק, הטיפול שבו החל, המחויבות שקיבל על עצמו להמשך הטיפול והשינוי בתנאי עבודתו - כשכיום הוא שותף במשרד גדול ואיננו מקיים קשר ישיר עם עובדים.

באשר לפגיעה הקונקרטית בעיסוקיו, מצביע שירות המבחן על כך, שכתוצאה מפתיחת ההליכים הפליליים הפסיק הנאשם התנדבותו במשטרת מרחב ירקון, ביטל מועמדות שהגיש להיבחר למועצת רואי חשבון והקפיא מגעים לקראת השתלבותו בעבודה עבור מערכת הביטחון.

בהתחשב במשקלן המצטבר של כל הנסיבות, המליץ שירות המבחן לבטל הרשעת הנאשם. כענישה קונקרטית הכין תוכנית בת 150 שעות של"צ שיעשה הנאשם ב"בית נועם", העוסק בטיפול בגברים שנהגו באלימות כלפי נשים.

בתסקיר המשלים מתאריך 6.02.08, חזר השירות על עיקרי קביעותיו והמלצותיו בהקשר לנאשם והתרכז בעמדת המתלוננות. שתיהן הגיבו בחיוב לאפשרות שהנאשם לא יורשע ויכפר על התנהגותו כלפיהן, בעבודות התנדבותיות שיבצע לטובת הקהילה. אף אחת מהן לא הביעה רצון להענישו ולפגוע בו מעבר לפגיעות שחווה עד כה.  אחת מהן הביעה סיפוק רב מעצם העובדה שתלונתה זכתה לאוזן קשבת בביהמ"ש.

טרם טיעונים לעונש העידו מטעם הנאשם ארבעה עדי אופי:

א.      עו"ד טלי ירון-אלדר, שהנאשם היה מרצה שלה באוניברסיטה. בתקופה בה כיהנה כנציבת מס הכנסה העמיקה את הכרותה עם הנאשם.

ב.         עו"ד דרור חוטר ישי, שהכיר את הנאשם במהלך כהונתו כראש לשכת עורכי הדין במסגרת וועדה שעסקה בבדיקת סוגיית "המכללות הבלתי אקדמיות למשפטים".

ג.        גב' סיוון גרינברג, שהכירה את הנאשם לאחר שגייס אותה ליחידת המתנדבים במשטרת מרחב ירקון.

ד.       סנ"צ בדימוס אבינועם כץ, שהכיר את הנאשם במהלך כהונתו כראש ענף המתנדבים במחוז ת"א.

כולם תיארו את התנהלותו האישית והמקצועית החיובית של הנאשם והרעיפו עליו דברי שבח והערכה.